במקביל לפסיכואנליזה ולגישות הקוגנטיביות התנהגותיות התפתחה ספרות פסיכולוגית ענפה שראתה את האדם כמורכב ממצבי עצמי שונים אשר חלקם נגישים יותר למודעות וחלקם מצויים עמוק בלא מודע. מצבים אלו מאופיינים בזיכרונות, מחשבות, רגשות וחוויה גופנית והם עולים לנוכח אירועים וטריגרים שונים המופעלים דרך יחסים בינאישיים, מצבים רגשיים או טריגרים פנימיים.
הטיפול דרך מצבי עצמי מנסה להעלות את מצבי העצמי למודעות על מנת ליצור דיאלוג בין המצבם השוים ובכך לאפשר אינטגרציה רבה יותר של העצמי. האפשרות להיות קשוב למצבים אלו מאפשר למטופל להפסיק להיות מופעל על ידם.